בדיקת הצ'טבוט עם הסימולטור

הסימולטור מאפשר לכם לדבר עם הצ'טבוט שלכם לפני שלקוח מדבר איתו. אתם כותבים בתור הלקוח; התהליך עונה בדיוק כפי שהיה עונה בשיחה אמיתית — אותו ניסוח, אותם כפתורים, אותה הסתעפות — ושום דבר אינו נשלח, שום דבר אינו נשמר, ואף הרצה אינה נרשמת.

זה ההבדל בין "אני חושב שהתהליך הזה עובד" לבין "ניהלתי את השיחה".

פתיחה

1. פתחו את התהליך בסטודיו.
2. לחצו על טריגר הודעה נכנסת בקנבס.
3. בפאנל המאפיינים שמימין, לחצו 💬 בדוק את התהליך, ממש מתחת לתיאור הבלוק.

הפאנל הופך לשיחה. ← חזרה להגדרות מחזיר אתכם למאפייני הבלוק בכל רגע.

הודעה נכנסת בלבד

הסימולטור הוא בודק צ'טבוטים, ולכן הוא מתחיל מהטריגר היחיד שצ'טבוט מתחיל ממנו. בכל בלוק אחר הכפתור אינו מוצג. בחירת בלוק הודעה נכנסת קודם היא מה שגורם לו להופיע.

שינויים שלא נשמרו בקנבס נשמרים אוטומטית לפני שהסימולציה מתחילה, כך שמה שאתם מדברים איתו הוא מה שעל המסך שלכם עכשיו — הטיוטה, לא הגרסה שפורסמה. זו הנקודה: אתם בודקים את מה שאתם עומדים לפרסם.

ניהול השיחה

רכיב	מה זה
תג סימולציה	תזכורת שכל זה אינו אמיתי.
זו סימולציה בלבד	ההערה בראש הפאנל, שמפרטת מה מוצג ומה לא.
ההודעות שלכם (ימין, טורקיז)	מה שכתבתם, בתור הלקוח.
הודעות הבוט (שמאל, לבן)	בדיוק מה שהתהליך היה שולח, עם שם הבלוק מעל כל אחת.
שורות מערכת אפורות	הסימולטור מסביר את עצמו — בלוק שדילג עליו, ענף שבחר, מסלול מבוי סתום שמצא.
↻ התחל מחדש	זורק את השיחה ומתחיל חדשה מהטריגר.
תיבת ההודעה	כתבו ולחצו Enter לשליחה. Shift + Enter מוסיף שורה.
שורת הרמז	מתחת לתיבה: למה התהליך ממתין כרגע.

שלחו את ההודעה הראשונה והתהליך מתחיל, בדיוק כפי שהיה מתחיל אם ההודעה הזו הייתה מגיעה מלקוח.

כפתורים ניתנים ללחיצה

כשהתהליך שלכם שולח הודעה אינטראקטיבית בוואטסאפ — כפתורי מענה, רשימה, קרוסלה — הסימולטור מציג את הכפתורים ואתם יכולים ללחוץ עליהם. לחיצה על אחד שולחת את התווית שלו כתשובה שלכם. מעבר על צ'טבוט מבוסס כפתורים הוא עניין של לחיצה על הכפתורים שלו.

כפתורים מקודם בשיחה מתעמעמים אחרי שהתהליך התקדם, כך שלא תוכלו לענות בטעות על שאלה שכבר לא נשאלת.

כפתור שפותח משהו בטלפון של הלקוח — כתובת URL, מספר טלפון, אימייל — מוצג ככפתור פותח: … ולא כתשובה, כי לקוח שלוחץ עליו אינו שולח לכם דבר.

כשהתהליך מסתיים

כשלתהליך אין עוד מה לשלוח, תראו:

לתהליך אין עוד מה לשלוח. שלח הודעה נוספת כדי להתחיל אותו מחדש.

שליחת הודעה נוספת מפעילה את הטריגר מחדש ומריצה את התהליך מלמעלה — מה שקורה בייצור ברגע שתהליך סיים עם שיחה.

התחלה נקייה

שום דבר אינו נשמר. סגירת הפאנל, לחיצה על ↻ התחל מחדש, או יציאה מהתהליך — כולם זורקים את השיחה, ופתיחת הסימולטור שוב מתחילה ממסך ריק. מפגש גם פג מעצמו אחרי 30 דקות של חוסר פעילות.

מה מוצג ומה לא

זה החלק שכדאי להבין לפני שסומכים על מה שרואים.

מוצג בדיוק

בלוק	התנהגות
מענה בהודעה — טקסט	ההודעה מורכבת באותה דרך שהייתה מורכבת בשידור חי, עם כל {{משתנה}} ממולא מהשיחה.
מענה בהודעה — אינטראקטיבי	כפתורים, שורות רשימה וכפתורי קרוסלה מוצגים וניתנים ללחיצה.
המתנה לתשובת הלקוח	התהליך נעצר וממתין שתכתבו, בדיוק כפי שהוא ממתין ללקוח.
תנאים	מוערכים במנוע הכללים האמיתי — אותם אופרטורים, אותה התאמה — בכל פעם שהערכים שהם בודקים ידועים.

מוכרז ומדולג

כל דבר שיוצא מחוץ לשיחה מדולג, והסימולטור אומר זאת בתמליל. אתם לעולם לא צריכים לתהות אם משהו קרה בשקט.

בלוק	מה הסימולטור אומר
בקשת HTTP	היה קורא למערכת חיצונית. דולג — סימולציה לא יוצאת החוצה.
שליחת אימייל	היה שולח אימייל. דולג.
שליחת SMS	היה שולח SMS. דולג.
שליחת תבנית וואטסאפ	היה שולח תבנית וואטסאפ. דולג.
הוספה / עדכון / מחיקה של רשומה	היה כותב רשומה. דולג.
עדכון איש קשר	היה מעדכן את איש הקשר. דולג.
שינוי שיחה	היה משנה את השיחה — תוויות, עדיפות, סטטוס. דולג.
שמירה כמשתנה	היה שומר משתנה. דולג — ולכן ענף שקורא אותו בהמשך ישאל אותך לאן להמשיך.
שליחת התראת Teloring	היה שולח התראה לנציגים. דולג.
קוד	היה מריץ קוד. דולג — ולכן ענף שקורא את הפלט שלו בהמשך ישאל אותך לאן להמשיך.
הערה פרטית	היה מוסיף הערה פרטית לשיחה. דולג.
המתנה	היה משהה את התהליך. הסימולציה ממשיכה מיד במקום להמתין.
כל דבר אחר	אינו הודעה, ולכן הסימולציה מדלגת עליו.

איפה השיחה נעצרת

שני בלוקים מסיימים את התמליל, כי הם המקום שבו הבוט מפסיק לענות גם בייצור:

בלוק	מה הסימולטור אומר
סיום מפגש	מסיים את התהליך כאן. בשיחה אמיתית הבוט מפסיק לענות בנקודה הזו.
שינוי שיחה עם הקצאת נציג AI / אנושי מופעל	מעביר את השיחה לאדם. הבוט מפסיק לענות כאן — בייצור ההודעה הבאה של הלקוח תגיע לנציג.

כשהסימולטור שואל אתכם שאלה

זה החלק החכם, וזה שכדאי לקרוא פעמיים.

נניח שהתהליך שלכם קורא ל‑Webhook כדי לבדוק לאיזו מחלקה הלקוח שייך, ואז מסתעף לפי התשובה. הסימולטור דילג על ה‑Webhook — ולכן הוא באמת לא יודע מה חזר, וניחוש היה הופך את כל החזרה הכללית לשקר.

במקום זה הוא נעצר ושואל אתכם, ומציע את הענפים שאתם באמת בניתם ככפתורים.

״ניתוב לפי מחלקה״ — איזה ענף? הערך היה מגיע מ: סיווג דרך CRM

מכירות תמיכה אף אחד מהאפשרויות

לחיצה על מכירות אומרת "הנח שהמערכת החיצונית ענתה כך שהענף הזה מתאים", והשיחה ממשיכה בו.

פרט	מדוע
הכפתורים הם הענפים שלכם	כולל ענף ה‑ELSE שבניתם, שמוצג כאף אחד מהאפשרויות. שום דבר אינו מומצא.
אין כאן תיבת טקסט חופשי	קבוצת הענפים ידועה, ולכן תיבה פתוחה יכולה רק לייצר תשובה שלתהליך שלכם אין מסלול אליה.
ענף שלא מחובר לכלום עדיין מופיע	מסומן לא מחובר לכלום. מציאת המבוי הסתום הזה היא בדיוק מה שחזרה כללית נועדה לה.
הבלוקים שהערך היה מגיע מהם נקראים בשם	"הערך היה מגיע מ: סיווג דרך CRM" מצביע ישירות על הבלוק שדולג.

מה הסימולטור יודע, ועל מה הוא חייב לשאול

הוא מעריך באמת	הוא שואל אתכם
{{message.content}} — מה שכתבתם	{{http.…}} — תשובה של בקשת HTTP
{{conversation.…}}	{{var.…}} — משתנה שמור
{{contact.…}}	{{code.…}} — פלט של בלוק קוד
{{channel.…}}	{{customer.…}} — שליפה מה‑CRM
{{client_reply.…}}	כל דבר אחר שהופק על ידי בלוק שדולג

ערך שהסימולטור כן יודע אבל שקורה שהוא ריק — איש קשר בלי אימייל, למשל — נחשב ערך ריק אמיתי והתנאי מוערך מולו. זה מקרה אמיתי שכדאי לבדוק, לא פער.

על שני תנאים תמיד נשאלת שאלה, כי הם קוראים מצב מערכת חי שלחזרה כללית אין עסק להתייעץ איתו:

תנאי	האפשרויות שמוצעות
שעות פעילות	פתוח / סגור
זמינות נציגים	יש נציג מחובר / אין נציג מחובר

זו תכונה ולא מגבלה: היא מאפשרת לכם לבדוק את ההתנהגות שאחרי שעות העבודה בשעה אחת עשרה בבוקר.

דברים נוספים שהסימולטור אומר לכם

הודעה	מה זה אומר
״…״ התאים ל״מכירות״.	התנאי רץ באמת ובחר את הענף הזה.
״…״ לא התאים לאף ענף, ולכן המסלול נעצר כאן.	אף כלל לא התאים ואין ELSE. בייצור התהליך היה נעצר גם כן.
״…״ לא התאים לאף ענף ואין לו ענף ELSE, ולכן התהליך ממתין להודעה נוספת.	התהליך יושב על התנאי וממתין לתשובה שכן תתאים. כתבו משהו אחר.
״…״ פנה לענף ״מכירות״, אבל לא מחובר אליו כלום — בייצור התהליך היה נעצר כאן.	ענף מבוי סתום. חברו אותו.
ל״…״ אין טקסט הודעה לאחר מילוי המשתנים, ולכן שום דבר לא היה נשלח.	מענה בהודעה שהטקסט שלו ריק אחרי פתירת המשתנים — בדרך כלל משתנה שאינו קיים בנקודה הזו.
כאן היה מוצג סימן ״מקליד״.	מענה בהודעה שהוגדר לסוג האינטראקטיבי "מקליד…".
כאן הייתה נשלחת הודעת location. זו לא הודעה שהלקוח משיב לה, ולכן הסימולציה ממשיכה.	מיקום, בקשת מיקום וכרטיס איש קשר מוצגים כהערות ולא כבועות שיחה.
הסימולציה נעצרה לאחר מספר רב של שלבים — בדוק אם יש לופ בתהליך.	התהליך הריץ מספר חריג של בלוקים בתור אחד. חפשו לופ.

מגבלות

מגבלה	ערך
הודעות בסימולציה	120
בלוקים בתור	120, ואז ההרצה נעצרת עם אזהרת לופ
אורך הודעה	2,000 תווים
חיי מפגש	30 דקות של חוסר פעילות
סוגי טריגר נתמכים	הודעה נכנסת בלבד

אם מפגש פג באמצע בדיקה תראו "הסימולציה הזו פגה. התחל סימולציה חדשה." שום דבר לא אבד, כי שום דבר לא נשמר.

הרשאות

כדי לעשות את זה	אתם צריכים
לפתוח את הסימולטור ולנהל שיחה	Studio → עדכון

עדכון ולא קריאה כי הסימולטור שומר את הטיוטה שלכם לפני שהוא מתחיל. ראו הרשאות מערכת.

סימולציה קשורה לנציג שפתח אותה. שני אנשים יכולים להריץ כל אחד את שלו על אותו תהליך בו זמנית בלי להפריע.

סימולטור, הרצת בדיקה, או הדבר האמיתי?

כלי	מה הוא מוכיח	מה הוא עולה
סימולטור	את השיחה — ניסוח, הסתעפות, כפתורים, מה הבוט אומר כשהלקוח אומר X.	כלום. אין הודעה, אין הרצה שנרשמת, אין קרדיטים.
הרצת בדיקה	את מבנה התהליך — שכל בלוק מחווט, מוגדר וניתן להגעה — במעבר אחד עם נתוני דוגמה.	רושמת הרצה, מסומנת כבדיקה.
פרסום לתיבת בדיקה	הכול, כולל מסירה אמיתית, תזמון אמיתי וקריאות חיצוניות אמיתיות.	הודעות אמיתיות, קרדיטים אמיתיים, קריאות Webhook אמיתיות.

סדר טוב: סימולטור בזמן שאתם כותבים את השיחה, הרצת בדיקה לפני הפרסום, ותיבת בדיקה לבדיקה הסופית.

מה הסימולטור אינו יכול להוכיח

הוא אינו יכול להוכיח שה‑Webhook שלכם מחזיר את מה שאתם חושבים, שאימייל באמת מגיע, שתבנית וואטסאפ מאושרת, או שהודעה נמסרת בתוך חלון 24 השעות. לאלה נדרשת שליחה אמיתית. הסימולטור מוכיח את השיחה; תיבת בדיקה מוכיחה את הצינורות.

הלאה

• הרצות — קראו בחזרה מה הרצות אמיתיות באמת עשו.
• תנאים — ההסתעפות שהסימולטור עובר איתכם.
• בדיקות ופרסום — שגרת השחרור הבטוחה.
• מתכוני תהליכים — צ'טבוטים שלמים לחזרה כללית מולם.